החלטה בתיק ת"א 31777-07-11

                                                    (בבקשה מס' 10)

בפני בקשה של המבקש למתן צו גילוי ועיון במסמכים מיום 04.03.12.

טענות הצדדים

1.           במסגרת גילוי מסמכים הדדי שביצעו הצדדים, ציין משיב מס' 2 בתצהירו, כי בחזקתו כתבי בי-דין על נספחיהם והקלטות שונות. ב"כ המבקש, מבקש כי יינתן צו לגילוי ועיון בקלטות ובהתכתבויות של המשיבים עם מינהל מקרקעי ישראל.

2.        בתשובתו לבקשה מבקש ב"כ המשיבים, כי בית המשפט ידחה את מועד העיון בקלטות עד לאחר שתימסר עדותו של המבקש בבית המשפט, זאת על בסיס ההלכה שנקבעה ברע"א 4249/98 סוויסה נ' הכשרת הישוב-חברה לביטוח בע"מ ואח' (להלן: " עניין סוויסה"), אחרת, כך נטען, קיים חשש משמעותי שהמבקש יתאים את עדותו לאמור בקלטות, וכך יסכל את בירור האמת.

       עוד טוען ב"כ המשיבים, כי יש לראות בקלטות כמסמך שהוכן לקראת משפט וכאילו נאסף ע"י חוקר פרטי; ביחס לתוכן הקלטות טוען ב"כ המשיבים, כי מדובר בהקלטות של שיחות המבקש עם המשיבים ועל כן, המבקש יודע או אמור לדעת את תוכנן; באשר לבקשה לגילוי ההתכתבויות עם המינהל, טוען ב"כ המשיבים, כי כל המסמכים הרלוונטיים המצויים בידי המשיבים הועברו זה מכבר לחזקת המבקש.

3.        בישיבה מיום 15.03.12, חזרו הצדדים על טענותיהם; ב"כ המבקש, ביקש ליתן תגובתו לתשובתם של המשיבים.

4.        ביום 21.03.12 הוגשה תגובתו של ב"כ המבקש לתשובת המשיבים. לטענת ב"כ המבקש, במקרה עסקינן, לא מתקיימים אותם טעמים מיוחדים בעטים ייעתר בית המשפט לגילוי מאוחר של מסמכים. לטענתו, המבקש כבר הציג את גרסתו במכתב ששלח ביום 05.07.10 למשיב מס' 1, בטרם הגשת כתב התביעה (ראה נספח ט' לכתב התביעה), בכתב הגנתו ובתצהירים שצורפו לבקשות השונות.

5.        ביום 23.04.12, הודיע ב"כ המשיבים, כי העביר לידי ב"כ המבקש הקלטה אחת משיחת משיב מס' 1 עם מתווכת מטעם המבקש.

המסגרת הנורמטיבית

6.            שיטת המשפט בארצנו הינה השיטה האדוורסרית, לפיה המשפט מתנהל "בקלפים פתוחים", קרי, כל צד חושף בפני יריבו את מסמכיו אשר יש בכוונתו להסתמך עליהם. עמד על כך, המלומד אורי גורן, בספרו " סוגיות בסדר דין אזרחי", מהדורה עשירית, שם בעמ' 198: 

"נקודת המוצא העקרונית לעניין גילוי מסמכים והעיון בהם היא גילוי מירבי, שכן המשפט עומד על האמת וביסוד ההליך השיפוטי עומדת חשיפת האמת. גילוי האמת משרת את אינטרס בעלי הדין בהבטיחו עשיית משפט, והוא משרת גם את אינטרס הציבור בהבטיחו את תקינות פעילותה של המערכת החברתית כולה. עם זאת, אין הזכות לעיון בלתי מוגבלת; לצידה עומדות טענות בדבר חיסיון שהדין והפסיקה מכירים בהן.

הכלל הוא שבהתדיינות אזרחית יש להבטיח גילוי רחב ככל הניתן של מידע הרלוונטי למחלוקת הנדונה בבית המשפט, אך כלל זה אינו ניצב בדד. כנגדו ניצבים ערכים אחרים, ובהם יעילות ההליך המשפטי, ההגנה על אינטרסים לגיטימיים של הצד המגלה ומניעת פגיעה באינטרסים של צדדים שלישיים. האיזון ההולם בין עקרונות אלה נגזר מנסיבותיו של כל מקרה".

7.        תקנה 114 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984 קובעת, כי מסמך שנזכר בכתבי-טענותיו של בעל דין או בתצהירו, רשאי בעל-דין אחר לדרוש ממנו, בכל עת, שיראה לו או לעורך דינו את המסמך לעיון ולהעתקה.

8.        הלכה פסוקה היא, כי מסמך שהוכן לקראת משפט נהנה מחיסיון מפני גילוי (ראה לעיל, " עניין סוויסה"). על הטעם הנעוץ בהענקת חיסיון למסמכים שהוכנו לקראת משפט עמד המלומד גורן בספרו לעיל, שם בעמ' 204, כדלקמן:

"הטעם לכלל זה נעוץ בערך ההגנה על האוטונומיה הנתונה לצד למחלוקת להכין את קווי עמדתו במשפט בלא הפרעה. במתח הקיים בין חובת הגילוי לצורך חשיפת האמת במשפט, לבין ההגנה על זכותו של בעל-דין להיערך כראוי כדי להציג את עמדתו במחלוקת בלא שייאלץ לחשוף לפני יריבו את חומר ההכנה שהכין לצורך כך, גובר הערך האחרון". 

ובעמ' 205 נכתב :

"מסמך שהוכן לקראת המשפט נהנה מחיסיון מפני גילויו. זאת, כדי לאפשר לבעל הדין להכין עצמו לקראת משפט, כשהוא חופשי מהחשש שהכנתו תיחשף לפני בעל הדין שכנגד. הלכה זו חלה ומיושמת לא רק לעניין מסמך שהוכן שעה שהמשפט היה תלוי ועומד, אלא גם מקום שבעת הכנת המסמך היה סיכוי של ממש כי אכן תוגש תובענה בעתיד".

9.        בעניין סוויסה, עמד בית המשפט העליון על הכלל לפיו, יש לאפשר גילוי מסמכים ועיון בהם בעתו, למען לא יפתיע בעל דין את יריבו במהלך המשפט, וכן על הטעמים בהם יטה בית המשפט לדחות את מועד העיון; וכך נפסק בעניין סוויסה: